«

»

ינו 12

הדפס פוסט זה

הזכות לשמוח לאידו של אחר

ביום ראשון, ה- 12 לינואר 2014 קרה דבר. השר לבטחון פנים הודיע לכלי התקשורת שהוא הורה למשטרה לפתוח בחקירה נגד מביעי150px-Ariel_Sharon_2004 השמחה על מותו של אריאל שרון לאחר שהתופעה הפכה נפוצה בפייסבוק, בתפילות ובמוסודות דתיים לאומיים. והנה לשון ההודעה:

"מדובר בהתנהלות בזויה ואיני מתכוון לעבור לסדר היום בנושא זה. אני רואה בחומרה רבה התנהגות עבריינית שכזו וביקשתי מגורמי המשטרה לטפל בנושא במהירות ובמקצועיות." (Ynet)

למען ביצוע החקירה מונה צוות משולב לאגף החקירות במשטרה, ליועץ המשפטי לממשלה ולפרקליטות. כתבת הפלילים של גלי צהל, הדס שטייף, הסבירה לפני חדשות השעה 14:00 שמדובר בעברת הסתה ״ופילוג בעם.״ אם כך הדבר, צריכים ללמד את השר לבטחון פנים ואת הכתבת דבר אחד או שניים בענייני חוקי הסתה במדינת ישראל ולהזכיר לשניהם שאין חוק נגד פילוג העם, אחרת כבר לפני שנים השר–כמו רוב הפוליטיקאים מימין ומשמאל–היה נמצא אשם בעברה לא קיימת זו. הרי מפלגות, מעצם קיומן, מפלגות את העם לדעות שונות ומשונות וטוב שכך.

ולעניין ההסתה, הנה לשון החוק:

סעיף 144ד2 בחוק העונשין
הסתה לאלימות או לטרור
[תיקון: תשס"ב]
א. המפרסם קריאה לעשיית מעשה אלימות או טרור, או דברי שבח, אהדה או עידוד למעשה אלימות או טרור, תמיכה בו או הזדהות עמו (בסעיף זה – פרסום מסית), ועל פי תוכנו של הפרסום המסית והנסיבות שבהן פורסם, יש אפשרות ממשית שיביא לעשיית מעשה אלימות או טרור, דינו – מאסר חמש שנים.

בנוסף לכך, כדי להעמיד אדם לדין על הסתה, היועץ המשפטי לממשלה חייב לאשר את התביעה בכתב. בשנת 2005, היועץ מני מזוז טען שקשה להעמיד אדם לדין בגין הסתה בגלל הצורך להוכיח שיש אפשרות ממשית לכך שהדברים הנאמרים יגרמו למעשה אלימות או טרור. במקרה הזה, החוק אף מפרט מהו מעשה האלימות והטרור: ״עבירה הפוגעת בגופו של אדם או המעמידה אדם בסכנת מוות או בסכנת חבלה חמורה.״

ואני שואל את השר ואת הצוות המשולב שהתמנה: איך מודעה בישיבה זו או אחרת, או תפילה של חברת כנסת זו או אחרת, יכולה להביא למותו של אדם שמת לא מכבר? האם המתים קמו ממשכבם שבממשלה פוחדים שימותו שוב?

מדובר פה בחקירת שווא, ובזבוז כספי ציבור שנועדה להקנות כמה דקות תהילה לשר בחדשות היום במקרה הטוב, או למטרת רדיפה פוליטית במקרה הרע. למען יוסר ספק, החוק בישראל מאפשר לכל אדם לשמוח לאידו של אחר, ואפילו לשמוח על מותו של ראש ממשלה לשעבר, כפי שנתברר להרבה אנשים ששמחו לאחר הרצחו של יצחק רבין. אני מודה; איני מתומכיה של ח״כ סטרוק ואיני תלמיד בשיבה של הציונות הדתית. רחוק מאלה. אני דמוקרט ליברל, ואני תומך בעקרון החשוב ביותר בדמוקרטיה ליברלית: חופש הביטוי עולה על חוסר טעם טוב. מוטב ששר הממונה על המשטרה יבין את לשון החוק ההסתה מחד, ואת פסיקות בית המשפט הגבוה לצדק בעניין חופש הביטוי מצד שני לפני שיזמן נחקרים ויפיחדם פן יפרסמו את דעתם בציבור בהווה ובעתיד.

קישור קבוע למאמר הזה: http://www.jonathanlewy.com/he/%d7%94%d7%96%d7%9b%d7%95%d7%aa-%d7%9c%d7%a9%d7%9e%d7%95%d7%97-%d7%9c%d7%90%d7%99%d7%93%d7%95-%d7%a9%d7%9c-%d7%90%d7%97%d7%a8/